תורת ההשקעות - מה הם סיכונים פיננסיים?

תורת ההשקעות – מה הם סיכונים פיננסיים?

תמצית כל הסיכונים הפיננסיים הוא החשש מאובדן כסף או נכסים בעלי ערך כספי.
אמנם מאחורי אבדן הכסף מסתתרים כל החששות כולם: החשש מגלישה לעוני וחיים בצמצום, אבדן הסיכוי לטיפול רפואי איכותי או אפילו טיפול שמשפר איכות חיים, אבדן הנאות חיים הנרכשות בכסף, אבדן היכולת לעזור לבני משפחה, אבל בתמצית, אלו אינם החששות ממוות, פציעה ישירה, שוד, מחלה קשה, אלא מהפרידה מהאמצעים שמאפשרים לנו את החיים הטובים ואת ההתמודדות הנוחה בחיי היומיום.
אם כך, בואו ונסקור את הסיכונים הפיננסיים:

  1. אבדן מקום עבודה, הוא בעיקרו החשש מוויתור על מקור כספי שנוצר באמצעות חוזה בינינו לבי מקום העבודה שמקבל את זמננו ומאמצינו ובתמורה מספק לנו את אותה הכנסה, עליה אנו מסתמכים. סיכון הקשור למקום העבודה יכול להיות מעבר על חוקי הארגון, זלזול בבכירה או כל דבר שעלול לגרום למנהלים לראות במעשה שלנו פגיעה בארגון ולכן לפטר אותנו. לכן הימנעות מסיכונים פיננסיים הקשורים במקום העבודה, יהיו בעיקר כרוכים במשמעת.
  2. סיכון פיננסי הנובע מההשקעות ומהנכסים שלנו, יכול להיות ירידת ערך במניות או באגרות חוב בהן השקענו, פשיטת רגל של קרן פנסיה, ירידת מחיר בדירה שרכשנו להשקעה. כל אלה יכולים לנבוע או מניהול כושל של החברה או מסיבות חיצוניות שנגרמו ממשבר בשוק ובכלכלה בכלל.
  3. ירידת ערך המטבע. בעת שאנו מחזיקים פיקדונות בבנקים או נמצאים בחוזי עבודה המבוססים על שכר נומינלי המתקבל מידי חודש, ייתכן כי ערך הכסף יישחק, בשל אינפלציה ואותם סכומים העומדים לרשותנו, יוכלו לקנות הרבה פחות. בשנות השבעים, אנשים רבים נאלצו לסגור עסקים בגלל האינפלציה הגבוהה שלא פוצתה על ידי הכנסות מתאימות, או מנגד הרוויחו בעת שההתחייבויות שלהם נשחקו בגלל האינפלציה. לעיתים מטבע מסוים יורד לעומת מטבעות אחרים, אבל הצריכה של אותם אנשים מבוססת על יבוא ולכן כוח הקניה שבידיהם לא יכול לאפשר להם רכישת סחורות מיבוא שהתייקר מאוד.

ניתן לומר כי כמות האיומים היא גבוהה מאוד ומקורותיה רבים. היא יכולה להיות התלקחות בין ישראל לעזה או בין ישראל לחיזבאללה או בין ישראל לאיראן, היא יכולה לבוא כתגובת שרשרת מהתלקחות בין הודו לפקיסטן או בין סין לשכנותיה על שליטה בים שביניהם או בין ארה"ב לצפון קוריאה. היא יכולה לבוא ממשבר הפליטים מאירופה או ממשבר בין טורקיה למדינות מערב אירופה. היא יכולה לבוא מירידה פתאומית של שערי המניות בשל סיבה לא נראית לעין רק כי שעריהם עלו במשך תקופה ממושכת והיא יכולה לבוא כתגובת שרשרת לאובדן אמון פתאומי במטבעות הווירטואליים כגון הביטקוין האתר ודומיהם. אי היציבות בוונצואלה עלולה לגלוש למדינות שכנות, אבל זה מה שיכול לקרות גם במדינות המגרב ובמצרים.

אנשים נוטים להיאחז במה שנראה להם כסלע איתן, אבל לעיתים הסלע הזה מחובר לבסיס רופף. שערי אגרות החוב בחלק מארצות מערב אירופה וביפן הגיעו מעל הערך הנומינלי שלהם כך שמי שמחזיק את אגרות החוב האלה, בעצם מפסיד כסף, בערך חצי אחוז לשנה. מה גורם למיליוני אירופים ויפנים להחזיק באגרות חוב שגורמות להם להפסיד כסף?

חלק מהאנישם בפאניקה מפני האיומים, והם רואים באגרות החוב הממשלתיות צוק איתן. הם חוששים מהתמוטטות מחירי הדיור מהתמוטטות של בורסות ואפילו מהפקדת כסף בבנקים שעל אף ביטוח הפיקדונות שלהם, קיים חשש כי לא ישלמו את חובם. הדרך הנראית לרבים בטוחה מכל הוא ההתחייבות של ממשלות, מבלי לקחת בחשבון כי גם מדינות אירופה חוו במאה הקודמת תקופה של היפר-אינפלציה וכי הבורסות החזקות של אירופה נפלו כבר בתחילת המילניום הנוכחי במעל 50% ומקצת הכלכלות עמדו בפני משבר קיומי, כגון יון איסלנד, פורטוגל, יון וספרד. בחלק מהמקרים שיעורי האב6לה הגיעו למעל 25%.

האם הפתרון שמצאו אנשים רבים בהיצמדות נואשת לאגרות חוב ממשלתיות היא פתרון נכון. האם האיומים הם איומים אמיתיים או איומים מדומים. מה המציאות ומה חרדות שווא. מה הוא סיכון סביר לקחת ומה היא פאניקה. מה היא ירידה פרמננטית ומתי יש סיכוי לראות את הערך שהשקענו בחזרה, גם אם היו ירידת חדות. לכל אלה נצטרך לתת תשובות בשיעורים הבאים



לפרטים נוספים על השקעות וניהול השקעות