א. פרולוג – המשקיע הקטן
ברגע שהבורסה מתעוררת, חוזרים לאופנה מדורי הייעוץ ונותני העצות ל"משקיעים הקטנים". המשקיע הוא לעולם קטן, גם אם הוא בגובה 190 שוקל 120 ק"ג, בן 55, יש לו תואר שני במנע"ס והוא בעל הון פיננסי של שלושה מיליון ₪.
נותני העצות שרובם לא הרוויחו בחייהם יותר מאשר שקלים בודדים בהימור מקרי ולרוב ראו בלב נחמץ את האחרים מרוויחים כסף, מתייחסים בסוג של פטרנליזם אל "המשקיע הקטן". לאחרונה הם החלו מזהירים את "האידיוט", שיזכור כי "מה שעולה אמור גם לרדת", או כפי שהגדיל להטיף בנימה צדקנית, אחד מבכירי הכתבים הכלכליים – "כשתפסידו, אל תבואו לבכות לנו". וטרח והוסיף הסבר מלומד, אתם לא מתחלקים אתנו כאשר אתם מרוויחים ולכן אל תבואו לבכות לנו מחר כאשר ערך מניותיכם יתמוטט.
ב. המשקיע כצייד
האמת היא די פשוטה. אם בודקים את תולדות המין האנושי משחר ההיסטוריה הכתובה או זו שקדמה להיסטוריה הכתובה ונחקרה על ידי הארכיאולוגים. מתברר שדפוס ההתנהגות נותר קבוע הרבה אלפי שנים. יש קבוצת ציידים שיוצאת על מנת להביא ציד, יש אלה אשר יושבים על הכלים בבית ויש אלה שנותנים עצות מהצד, חלקם באהדה וחלקם מתוך לעג. מי שלא יצא לציד, ממילא לא יזכה לקבל את הנתחים הגדולים, לכל היותר ייהנה מהשיירים. הציד עצמו הוא תהליך של המתנה ממושכת להזדמנות. כל השאר הוא טכניקה פשוטה. הצייד אמור לשכב בין השיחים בשקט ובסבלנות ולהמתין לציד. אין טעם לקום מידי רגע ולבדוק אם החיות מגיעות. תמצית העניין היא ס ב ל נ ו ת.
בשוק ההון, כמו בציד חיות, סבלנות פירושה המתנה להזדמנות, הן ברמת המאקרו והן ברמת המיקרו. ברמת המאקרו פירוש להמתין לעדר שלם של בהמות שיגיעו לכיוון של הצייד. כאשר השוק רע וחסר עניין, ההשקעה בדרך כלל גרועה. יש רבים המתפארים גם בהצלחות בשווקים חלשים, אולם, על כל מתפאר כזה יש רבים שמעדיפים לשתוק, מפני שהאמת מוכרת להם היטב. בשוק חלש קונים, מקווים ומפסידים. שוק חזק פירושו להמתין להזדמנות שבה חיות או עופות רבים נעים בכיוון המשוער של נקודת ההמתנה ואז הציד קל יותר.
הציד המיומן, אינו מסתפק בעצם תפיסת הציד. הציד המיומן מעוניין כי המאמץ יתבטא בציד גדול ושמן. הוא מעוניין בחיה גדולה בעלת בשר רב. בעת שהשוק כולו עולה, ההבדל בין הציידים המיומנים והלא מיומנים, אף הוא יתבטא בתוצאות. איתור מניות בעלות ערך הוא חלק מעבודתו של הציד המיומן כמו שהמתנה סבלנית במשך תקופה שנראית ארוכה, היא חלק מהתכונות הנדרשות לציד כמו למשקיע.
כולם מכירים את הבדיחה עתיקת היומין על אותו אחד שהתלונן בפני ה"יושב במרומים" שאינו מזכה אותו בזכייה במפעל הפיס, עד שקיבל תשובה קצרת רוח: "תקנה כרטיס, אידיוט". תמצית העניין הוא כי בלי כרטיס גם האל לא יכול לארגן זכייה בפיס, כי מי שאינו קונה כרטיס, אינו יכול להשתתף במשחק. אם אינך נמצא שם, לא תוכל ליהנות ממה שיקרה, בעת שיקרה. המחשבה כאילו ניתן לזהות מתי הזמן הנכון להיכנס היא דמיון שאינו מגובה בעובדות, ליתר דיוק, גדולי החוקרים כבר הוכיחו שהיא אינה אפשרית כלל. מיומנות גבוהה עשויה לאפשר לעיתים, לזהות בטווח של כמה חודשים, הזדמנויות. כלומר ציידים מיומנים אשר ישבו על מאגרי מזומנים, החלו להצטייד במניות כבר בסוף 2002 וראו איך במהלך חודש פברואר 2003 כספם מאבד עד 15% מערכו. ציידים מיומנים לא נרתעו ידעו כי עונת הציד הגיעה וזו רק שאלה של זמן קצר עד שכיוון הרוח ישתנה. כך גם קרה בסוף 2008 ועוד יקרה בעתיד.
ג. המזומן הוא המלך.
הצייד הסלקטיבי, אינו מסתפק רק בעובדה שהוא מזהה את המגמה המתקרבת מבעוד מועד, אלא עושה מאמצים על מנת להשיג את הציד הטוב ביותר. על רקע האמונה בכישוריהם של ציידים סלקטיביים התפתח מאד שוק האנליסטים, אשר בכיריו הגיעו למשכורות של 7 ספרות נוכח יכולתם לזהות את ההזדמנויות המיוחדות ואחדים מהם נוכח יכולת המשא ומתן שלהם מול מעסיקים לחוצים. בינתיים הועם זוהרו של שוק זה לאחר שהתגלה כי רבים מהם, אינם אלא שכירי חרב במובן הרע של המילה וכי ימליצו על כל דבר אשר בית ההשקעות שמעסיק אותם, חפץ ביקרו.
אחד הבולטים בין ציידי ההזדמנויות הוא וורן באפט הידוע אשר כל יועץ השקעות נושא את שמו לשווא, כמו גם כותבי המאמר הזה. באפט קשישא התפרסם כאיש השני בעושרו בעולם במשך כשלוש שנים, לאחר ידידו הצעיר ממיקרוסופט. לאחרונה הפסידו את מקומם לקרלוס סלים המקסיקני, אבל עדיין מדובר באדם עשיר למדי (עם חמישים מיליארד $ אפשר להפסיק לדאוג לפנסיה).
באפט, אינו מתבייש לשבת במשך תקופות ארוכות על הר מזומנים או על פיקדונות נושאי תשואה נמוכה במיוחד, בעת שהוא חש כי אין שימוש הולם לכספו וכי מחירי הנכסים גבוהים מדי. לבאפט יש כבר די מוניטין על מנת שמשקיעיו לא ינדנדו לו בוקר וערב בשאלות, כגון: "מדוע כבודו לא מזיז את כספנו, בקניות ובמכירות ומרוויח עבורנו כסף?" הם יודעים כי אם באפט בהמתנה, סימן שיש להמתין.
בהשקעות פיננסיות כמו בהשקעות ריאליות, אין טעם לאבד את הסבלנות אם לא מוצאים השקעה טובה. ההחלטה הגרועה ביותר יכולה לנבוע מהשיקול: "תנו לכסף בינתיים לעבוד במשהו, העיקר שיעבוד". אסטרטגיה כזו עלולה להוביל להחלטות גרועות, בעקבותיה אנשים מוצאים את עצמם ללא מזומן וללא יכולת לממש הזדמנות מיוחדת, רק מפני שלפני תקופה קצרה לא עמדו בפיתוי "ונתנו לכסף לעבוד בינתיים". הכסף הוא המלך מפני שרק נזילות מאפשרת מימוש הזדמנויות אמיתי.
ד. לא רק תיאוריה
מהי הזדמנות?! האם מחירי אגרות החוב בבורסה בתל אביב בשלהי 2008 היו הזדמנות? חלקם עלו עד סוף 2009 ב-400%. האם מחיר של 3$ לבנק אוף אמריקה באותה תקופה היתה ההזדמנות? היא עלתה ב-200% עד סוף 2012. האם מניית אפל שהמריאה עד 700$ ונסוגה או מלאנוקס שהמריאה במאות אחוזים במהלך 2012 היו הזדמנויות? שתי המניות האחרונות ירדו בעשרות אחוזים לאחר הנסיקה המדהימה שלהם ולכן בשאלה הזדמנות או הימור, לפחות בטווח הקצר מדובר בהימור בעוד שחלק גדול מאגרות החוב בסוף 2008 היו הזדמנות אמיתית.
מחיר משקף לעיתים אומדני סיכון שלא מתממשים ולכן לא תמיד ניתן לקבוע בדיעבד כי מדובר בהזדמנות מאחר וההבדל בין התממשות הסיכון לבין אי התממשות לעיתים דק מאוד. האם ירי החץ של וילהלם טל לעבר התפוח שעל ראש בנו היתה סיכון מחושב? אם הילד המסכן היה מקבל חץ בעין, כתוצאה מכך שידו של האב היתה רועדת או מכך שמישהו נגע בו בזרועו, היינו מקבלים סוף אחר לסיפור. הזדמנות הרבה פעמים מתוארת בראייה לאחור ולא בעת שהמידע קיים בפני כולם. אנשים אוהבים "לחכות ולראות", אבל אז בינתיים גלגל הרולטה עוצר על מספר מסוים והזדמנות נעלמת.
ה. אפילוג
מספרם של הציידים תמיד היה קטן ממספרם של הקיביצערים – מילה יידישאית מופלאה המתארת נותני עצות מהצד, שלא ממש יכולים או רוצים להשתתף במשחק עצמו. אולם למרות הצלחתם, מעטים מחקים אותם. האחרים לעולם "יתנו לכסף לעבוד בינתיים" ויהססו לארוב להזדמנויות ולהיכנס אליהם במועד בו אחרים טרם הבחינו בהם. כעת משהציידים כבר זיהו את עונת הנדידה ונהנו מרוב העליות, הגיע תורם של כל האחרים להצטרף וליהנות מהשיירים. אולם כשהאבק ישקע וקול שעטת הפרסות של העדר תבלע אל האופק והמשקיעים שוב יחזרו להרגליהם, אז נוכל לשוב ולחזות בציידים האמיתיים העוסקים במיומנות בציד ההזדמנויות, הן בשוק הריאלי והן בשוק הפיננסי.
